ציוני דרך וקליטת מטוס הנורד בח”א

ציוני דרך וקליטת מטוס הנורד

יעקב טל וחברים | 12.10.2008

את מטוס הנורד 2501, לא כל כך רצו בחיל האוויר שלנו. אולם היו חייבים לרכוש את שלשת המטוסים הראשונים במסגרת עסקת חבילה לרכש מטוסי המיסטר.

השתלמויות:

ביום 25/11/1954 יוצאת קבוצה קטנה של טכנאים להשתלמות על מטוס הנורד בצרפת. בקבוצה שני מכונאי מנועים, דני אנטיקה ויעקב טולידאנו, ושני גופנאים קלמן רדלמסר ודב הראל. קורס הכרת מטוס נורד, בעיקר מערכות גוף, מתקיים במפעל ייצור של נורדאביאסיון בעיירה לה-מירו (Les Mureaux). הקבוצה מסיימת את קורס ההכרה של המטוס ואנשיה עוברים לבסיס ח”א הצרפתי שבאורליאן (Base Aerienne Bricy). לעבודה מעשית בטייסת נורד.
בינואר 1955 מצטרפים לקבוצה באורליאן הדדי (חשמלאי) ויעקב שווקי (מכשירן).

דני אנטיקה, יעקב טולידאנו וקלמן רדלמסר טסים מצרפת לאנגליה – 26/02/1955 ועד 11/03/1955 השתלמות, למכונאים המוטסים, על מנועי הרקולס, במפעל המנועים בבריסטול.
אמצע מרץ ועד אמצע אפריל, המשך ההשתלמות במפעל של נורדאביאסיון בבורג’, עבודה מעשית. הקבוצה חוזרת ארצה אחרי כמעט חמשה חודשים של השתלמויות בצרפת ובאנגליה. שלשת המטוסים שרכש ח”א עדיין אינם מוכנים למסירה.

לאחר המתנה של כחמשה חודשים בארץ, שוב יוצאים לצרפת, לאימוני טיסה והעברת המטוס הראשון ארצה. הפעם הקבוצה מורחבת וכוללת את הקברניט – הלל תור (ספקטור – ספייק); טייס משנה – יוסי עופר; נווט – צ’רלי דיין; אלחוטן – אלון; מכונאים מוטסים – דני יצחקי (אנטיקה) ויעקב טל (טולידאנו); גופנאים – קלמן להב (רדלמסר) ודב הראל; חשמלאי – אליהו הדדי; מכשירן – יעקב שמיר (שוויקי); נא לשים לב לשמות העבריים שאנשי הקבוצה נתבקשו לאמץ.

22/09/1955 טיסת הדרכה ראשונה בנורד, בסיס ח”א הצרפתי פרנקזל שבטולוז.
29/10/1955 סיום אימוני הטיסה בטולוז. נסיעה לבורג’ לקבלת המטוס הראשון.

העברת המטוס הראשון ארצה, נחיתה בארץ ביום 31/10/1955

העברה של מטוס הנורד 4X-FAP ארצה. קברניט סרן הלל תור, מכונאים מוטסים דני יצחקי ויעקב טל. באותו היום, טיסה מבורג’ לגלזגו, גלזגו לונדון.
למחרת 30/10/1955 טיסה מלונדון לפריז.
31/10/1955 טיסה מפריז לרומא אתונה, ועם חשכה נחיתה בטייסת בתל נוף.

העברת המטוס השני ארצה, נחיתה בארץ ביום 21/01/1956

ינואר 1956 העברת מטוס הנורד 4X-FAQ ארצה.
18/01/1956 טיסה מבורג’ לפריז. בצוות; קברניט – טייס של מפעל נורדאביאסיון, טייס משנה – יוסי עופר, נווט – צ’ארלי דיין, אלחוטן – אלון, מכונאי מוטס – יעקב טל.
20/01/1956 טיסה מפריז לישראל, עם חניית לילה ברומא.בצוות, קברניט – סרן במילואים עודד אברבנאל (טייס אל על), טייס משנה – סרן יוסי עופר, נווט- צ’ארלי דיין, אלחוטן – אלון, מכונאי מוטס – יעקב טל.

העברת המטוס השלישי ארצה, נחיתה בארץ ביום 30/01/1956

ימים ספורים לאחר הגעת המטוס השני ארצה נזדמנה לי חוויה אותה לא אשכח לעולם. וכך אני רושם ביומני;
“ינואר, יצאתי, בשעות הבוקר, לטיסת אימונים. בהסעה למסלול ההמראה, קיבלנו הודעה בקשר, לא להמריא, ולחכות לדני יצחקי שיבוא להחליף אותי, לא ידעתי מה הסיבה.
כשהגעתי למשרד הטייסת נאמר לי כי יש טנדר שייקח אותי לירושלים [שם גרתי] לארוז מזוודה וכי אני צריך לטוס אחה”צ לפריז בטיסת אייר פרנס.
כרטיס טיסה ודרכון שרות אקבל בשדה התעופה, שם יחכו לי ממשרד החוץ.
בפריז נמסר לי כי למחרת יגיע מטוס נורד, השלישי שלנו, מהמפעל בבורג’ לשדה התעופה לה-בורז’ה בפריז ושם נקבל אותו.
נפגשתי עם הצוות המוזר, האזרחים הפרטיים, ליאו גרדנר, טייס יהודי אנגלו סקסי, הרפתקן ונועז, שצבר לזכותו טיסת אמון אחת בלבד, על מטוס נורד, בארץ.
עם האיש הזה הייתי צריך אני להעביר מטוס תובלה יקר ארצה. טייס המשנה והנווט היה גורדון לבט, טייס בריטי גוי [מחבר הספר גוי של שבת] ששימש גם כנווט בטיסה זו.
את תפקיד הקברניט וגם האלחוטן לקח על עצמו ליאו גרדנר.
היינו אמורים להביא ארצה, מגלזגו, גנרטורים להתנעת מנועי מטוסי מטאור. זה היה כל הצוות.
ליאו גרדנר, גורדון לבט ואני [יעקב טל]. מלבדנו לא היה איש במטוס. עם כל החרדות שלי הטיסה הייתה נפלאה. אחת הטיסות היותר נעימות שהיו לי.
כדי להמחיש כמה ליאו גרדנר לא הכיר את מטוס הנורד אזכיר רק את ההמראה הראשונה מפריז לגלזגו כאשר תוך כדי ריצת ההמראה הוא שואל אותי ‘באיזה מהירות מרימים את האף?’ ’51 קשר’ אני עונה לו תוך כדי ויסות מדפי מקרני שמן המנוע שהטמפרטורה שלהם החלה לברוח לי ולעלות במהירות כתוצאה מפתיחת מנועים בכוח מלא.
ליאו גרדנר הביא עמו לטיסה רשימת תיוג באנגלית [צילום מתוך ספר הטיסה] וביקש ממני שאשתמש בה במקום רשימת התיוג בשפה הצרפתית אשר אותה אימצנו במטוסי הנורד בטייסת.
זה היה מוזר, אולם עד מהרה הסתגלתי לרשימת התיוג האנגלית, ואחרי ההמראה הראשונה והנחיתה הראשונה בגלזגו, כבר השלמתי עם האנגלית.
ליאו גרדנר, שכבר היה איש העולם הגדול והכיר את המסעדות המשובחות שבבירות העולם, לקח אותי בלונדון למסעדה תאילנדית משובחת.
ולמחרת כשחזרנו מלונדון בדרכנו ארצה חנינו לילה אחד בפריז, וכאן אכלתי לראשונה אסקרגו תחת הדרכתו של ליאו גרדנר.
משם לרומא, חניית לילה. ומרומא המשכנו ארצה. טיסה זו של שלשה אנשי צוות בלבד, הייתה האחת ויחידה שבוצעה בטייסת, אף פעם לא היו טיסות חו”ל עם צוות של פחות מחמשה איש.
המטוס השלישי שלנו
4X-FAR חיכה לנו בנמל התעופה לה-בורג’ה.
ביום 27/01/1956 אנו טסים מפריז לגלזגו ומשם לחניית לילה בלונדון. למחרת טסים מלונדון לפריז לחניית לילה, ומשם לחניית לילה ברומא, וביום 30/01/1955 אנו נוחתים בישראל.”

תוספות מיומנו של יעקב לביב:

הטייסת קיבלה 6 מטוסים נורד מחיל האויר הגרמני.
המטוסים הועברו בשתי גיחות משדה התעופה הגרמני (Lahr)
מכונים מוטסים, נווטים והאלחוטים יצאו מפריז ברכבת כמה ימים לפני הטייסים בכדי
להוריד את הלוגו והדגל הגרמני ולהכין את המטוסים לטיסה כל ההעבודות נעשו בלילות.

טיסת מבנה ראשונה של שלישיית הנורדים – 31/01/1956

להזכיר כי שלשת המטוסים היו נוצצים בצבע הכסף שלהם, עדיין לא נצבעו בצבעי הסוואה.
31/01/1956 למחרת הגיענו ארצה, הטייסת רצתה להפגין את הגעתו של המטוס השלישי, למעשה האחרון בעסקת החבילה.
והוחלט לערוך טיסת מבנה של שלשת מטוסי הנורד. במטוס המוביל 4X-FAR; קברניט, מפקד הטייסת ומוביל המבנה, רס”ן נבות נתן, טייס משנה בירנבאום יצחק (בירן איז’ו), מכונאי מוטס יעקב טל.